תקוות בקשות וציפיה

כבר כתבתי שאני בבית עכשיו עם אלמה ומיקה אחרי בית הספר.
היום המדינה דחפה אותי החוצה כשרשמו לי סירוב בלשכה כיון שהצהרתי שזה לא ממש מתאים לי לעבוד בין השעות 15:30-22:00 ושאני חייבת לקבל כל עבודה שאני מקבלת .
התחושה של האטימות חוסר ההתחשבות והמונוטוניות של העבודה של הפקידה היתה ניכרת בה וזה רק גורם לי סלידה גדולה יותר מלראות אותה שוב אבל אני לא אוותר כיון שהגשתי ערעור.

אמא שלי טענה תמיד ואני מתחזקת במחשבה שהיא צודקת , שתמיד לפני יום ההולדת הדברים הכי מרגיזים קשים רעים ולא נעימים נופלים עליך,אז אני מקווה שזה היה הרע במיעוטו ובזה תרמתי את חובי לטענות של אמא שלי .

אפרופו יום הולדת...
אם הייתי צריכה למלא רשימת מלאי מתנות שאני רוצה
רובן ככולן היו חומרי יצירה וכלים
למשל מכונת תפירה
פנצ'ים מכל הגדלים
קרופ
ומלא דפים סרטים ואחרים
אבל ..זה ישאר במסגרת החלום...
מה שחשוב כרגע זה להעלות את המורל שלי שנושק לשכנים בקומה ראשונה (אני בקומה רביעית)
שיהיה רק טוב

טיולים בארץ... בלי לקפוץ בחבל

אנחנו אוהבים לטייל בארץ ולערוך פיקניקים

לאו דווקא אלו עם המנגל

אנחנו עושים גם פיקניקים של ג'חנון סלטים פיתות וכאלו

אז היום החלטנו שאנחנו נוסעים לסטף

בהרי ירושליים

צומת הראל ימינה

הגענו ליער ענק עם מלא מלא שקט ושבילים עם אנשים באופנים

היה מדהים !!!

המקום ירוק נעים נקי ומלא אהבה לטבע

אחרי האוכל הלכנו לטייל בניקבות השונות שבאזור הסטף

היה ממש כיף.

כשסיימנו את הטיול רגע לפני פרידה

צלצל אלי אבא שלי להזמין אותנו לבית של חברים

אהההחחחח חלום של אחוזה

איזה בית איזה איכות חיים

הלוואי על כולנו

לשאוף גבוה

הרצון להמשיך להתפתח ולרצות לעשות כל הזמן עוד משהו

לסמן V על עוד משהו

אולי זו רק אני ואולי אצל כולם

אבל לאחרונה בגלל שאני לא עובדת,

אני מרגישה קצת מעוך , אם אפשר לקרוא לזה ככה,

דריכה במקום.

מרגישה את הרכבת דוהרת, ואני עומדת בתחנה

הרבה מחשבה הושקעה בעובדה שאני יושבת בבית.

מצד אחד, אני מרוצה כי אני עם מיקה אחרי בית הספר והיא צריכה אותי,

שלא לדבר על אלמה שצמודה אלי עדין ויונקת במרץ.

איתן מסיים את הגן בשעה 16:30, וזה נותן זמן עד שהכל פה נהיה כאוס.

מצד שני, חסרה לי חברת מבוגרים, שיחות, לחץ של עבודה, ענין של למידה,

ואת זה אני מנסה למלא בלימוד אמנויות,

ואולי לממש את עצמי בזה.

לאחרונה אני חושבת על מכירה של מוצרים .

על אף שנראה לי שאין לי מספיק דברים להעמיד למכירה,

ושהדברים שאני עושה לא ירתקו אף אחד.

אני מקבלת עידוד ענק מניר שלי ,

ושיחות בינינו מעוררות את המחשבה.

בינתיים יוצרת בשביל הכיף.

הדבר האחרון שלמדתי היה החלזון המתוק הזה

candy blog

one of my favoriet blog is pretty pressing have candy blog
שיגעון המתנות בבלוגים בחו"ל
אחד הבלוגים היותר יפים לדעתי עם עבודות מדהימות של MAGNOLIA
כרטיסים עמוסים ויפיפיים לדעתי
מקווה שפעם אחת אני אצליח להיות חלק מהזכיה

אורלי orli

להקשיב לעצמי

לא תמיד עושים את זה
לפעמים אני מוצאת את עצמי עושה דברים מתוך הבטן ולא מהראש
וזה לא תמיד עובד
גם אם אני מגיעה להחלטה שצריך לחשוב שניה לפני שאני עושה
אני נופלת בזה
עושה ואז חושבת שהייתי צריכה לחשוב קודם
מאין חתול ועכבר שלי עם עצמי
כשהחלתי שאני לא רוצה לחזור לעבודה (להבדיל מלחזור לעבוד) זה היה ברור
ונכון ובסדר
עכשיו כשאני בבית
ויש לחץ שלי מעצמי קודם כל בעיקר של כסף, הכנסה ושפיות אני חושבת אם זה היה נכון
אלמה עוד קטנה ואני נהנית להיות איתה
מיקה בבית הספר רק מתחילה להבין שיש סיבה להליכה היומיומית הזו
וגם יש תוצאות
הילדה התחילה לקרוא להבין להפנים ולשתף פעולה
אז אולי לא טעיתי שאני בבית
אבל לשכת התעסוקה המבטים המאשימים של "את לא עובדת"
הרצון שלי לפנק את עצמי במוצרי קראפט לעבודות שלי
גורמים לקונפליקטים לא נשלטים בראש בבטן ובמרכז העצבים שלי
אני החלטתי לא להחליט
אבל זה לא ממש נכון לעשות
בכל מקרה
זה מה שיש כרגע

אני אוהבת את עצמי וזה מה שקובע נכון???
שבת שלום
אורלי